ח,ז מי שאכל ושכח ולא בירך–בית שמאי אומרין, יחזור למקומו ויברך; ובית הלל אומרין, יברך במקום שנזכר. עד אימתיי הוא מברך, עד כדי שיתאכל המזון במעיו.
ח,ח בא להם יין לאחר המזון, ואין שם אלא אותו הכוס–בית שמאי אומרין, מברך על היין ואחר כך מברך על המזון; בית הלל אומרין, מברך על המזון ואחר כך מברך על היין. עונין אמן אחר ישראל המברך; ואין עונין אמן אחר הכותי המברך, עד שישמע כל הברכה.