We will be resuming sending daily mishnayos from the Rav. We will finish off the last few Mishnyos of Medechatas Sanhedrin and will then continue with a new Mesechata in the coming days (Maakos)



י,ו "ואת כל שללה, תקבוץ אל תוך רחובה" (דברים יג,יז). אם אין לה רחוב, עושין לה רחוב; היה רחובה חוצה לה, כונסין אותו לתוכה: שנאמר "אל תוך רחובה". "ושרפת באש את העיר ואת כל שללה" (שם)–"שללה", ולא שלל שמיים; מכאן אמרו, ההקדשות שתוכה ייפדו, ותרומות ירקבו, מעשר שני וכתבי הקודש ייגנזו. "כליל, לה’ אלוהיך" (שם)–אמר רבי שמעון, אם עושה אתה דין בעיר הנידחת, מעלה אני עליך כאילו אתה מעלה עולה כליל לפניי. "והייתה תל עולם, לא תיבנה עוד" (שם)–לא תעשה אפילו גינות ופרדסים, דברי רבי יוסי הגלילי; ורבי עקיבה אומר, "לא תיבנה עוד", לכמות שהייתה–אינה נבנית, אבל נעשית היא גינות ופרדסים. "ולא ידבק בידך מאומה, מן החרם–למען ישוב ה’ מחרון אפו, ונתן לך רחמים וריחמך והרבך" (דברים יג,יח)–כל זמן שרשעים בעולם, חרון אף בעולם; אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם.

מסכת סנהדרין פרק יא

יא,א אלו הן הנחנקין–המכה אביו ואימו, וגונב נפש מישראל, וזקן ממרא על פי בית דין, ונביא השקר, והמתנבא בשם עבודה זרה, והבא על אשת איש, וזוממי בת כוהן ובועלה. המכה אביו ואימו–אינו חייב, עד שיעשה בהם חבורה. זה חומר במקלל מבמכה–שהמקלל לאחר מיתה, חייב; והמכה לאחר מיתה, פטור. וגונב נפש מישראל–אינו חייב, עד שיכניסנו לרשותו; רבי יהודה אומר, וישתמש בו, שנאמר "והתעמר בו, ומכרו" (דברים כד,ז). הגונב את בנו–רבי יוחנן בן ברוקה מחייב, וחכמים פוטרין. גנב מי שחצייו עבד, וחצייו בן חורין–רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרין.