,יא תרם מן הדמאי על הדמאי, ומן הדמאי על הוודאי–תרומה, ויחזור ויתרום. מן הוודאי על הדמאי–תרומה, ולא תיאכל, עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות.

מסכת דמאי פרק ו

ו,א המקבל שדה מישראל, או מן הנוכרי, או מן הכותי–חולק לפניהם. החוכר שדה מישראל, תורם ונותן לו. אמר רבי יהודה, אימתיי–בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין; אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר, מעשר ונותן לו.