ב,ה הייתה שדהו זרועה קרבס או לוף–לא יהא זורע ובא על גביהן, אף על פי שאינן עושות אלא לשלוש שנים. תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס, וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה, וכן תלתן שהעלת מיני עשבים–אין מחייבין אותו לנכש; ואם ניכש או כיסח–אומרין לו, עקור את הכול חוץ ממין אחד.
ב,ו הרוצה לעשות שדהו מישר מישר מכל מין–בית שמאי אומרים, עושה שלושה תלמים של פתיח; ובית הלל אומרים, מלוא העול השרוני. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו.