ה,ג אחד אומר בשניים בחודש, ואחד אומר בשלושה–עדותן קיימת: שזה ידע בעיבורו של חודש, וזה לא ידע. אחד אומר בשלושה בחודש, ואחד אומר בחמישה–עדותן בטילה. אחד אומר בשתי שעות, ואחד אומר בשלוש–עדותן קיימת. אחד אומר בשלוש, ואחד אומר בחמש–עדותן בטילה; רבי יהודה אומר, קיימת. אחד אומר בחמש, ואחד אומר בשבע–עדותן בטילה: שבחמש חמה במזרח, ובשבע חמה במערב.
ה,ד היו מכניסין את השני, ובודקין אותו; נמצאו דבריהם מכוונין, פותחים בזכות. אמר אחד מן העדים, יש לי ללמד עליו זכות, או אחד מן התלמידים, יש לי ללמד עליו חובה–משתקין אותו. אמר אחד מן התלמידים, יש לי ללמד עליו זכות–מעלין ומושיבין אותו עימהם, ולא היה יורד משם כל היום; ואם יש ממש בדבריו, שומעין לו. אפילו אמר, יש לי ללמד לעצמי זכות–שומעין לו, ובלבד שיהא ממש בדבריו.