א,ג הלל אומר, מלא הין מים שאובין, פוסלין את המקוה–שאדם חייב לומר כלשון רבו; שמאי אומר, תשעת קבין. וחכמים אומרין, לא כדברי זה ולא כדברי זה; עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים, והעידו משם שמעיה ואבטליון, ששלושת לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה, וקיימו את דבריהם.
א,ד ולמה מזכירין דברי שמאי והלל לבטלן: ללמד לדורות הבאין, שלא יהא אדם עומד על דברו–שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם.