מסכת עדייות פרק א
א,א שמאי אומר, כל הנשים, דיין שעתן; הלל אומר, מפקידה לפקידה, אפילו לימים הרבה. וחכמים אומרין, לא כדברי זה ולא כדברי זה; אלא מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת. כל אישה שיש לה וסת, דייה שעתה; והמשמשת בעידים–הרי זו כפקידה, וממעטת על יד מעת לעת ועל יד מפקידה לפקידה.
א,ב שמאי אומר, מקב חלה; הלל אומר, מקביים. וחכמים אומרין, לא כדברי זה ולא כדברי זה; אלא קב ומחצה, חייבין בחלה. משהגדילו המידות אמרו, חמשת רבעים חייבין. רבי יוסי אומר, חמישה פטורין; חמישה ועוד, חייבין.