א,יא כיסא של כלה שניטלו חיפוייו–בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין; שמאי אומר, אף מלבן של כיסא, טמא. כיסא שקבעו בעריבה–בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין; שמאי אומר, אף העשוי בה.
א,יב אלו דברים שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי: האישה שבאה ממדינת הים ואמרה מת בעלי, תינשא; מת בעלי, תתייבם. ובית הלל אומרין, לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד. אמרו להן בית שמאי, אחת הבאה מן הקציר, ואחת הבאה מן הזיתים, ואחת הבאה ממדינת הים; לא דברו בקציר, אלא בהווה. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי. בית שמאי אומרין, תינשא ותיטול כתובה; ובית הלל אומרין, תינשא ולא תיטול כתובה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל, התרתם את הערוה החמורה, לא תתירו את הממון הקל. אמרו להן בית הלל, מצינו שאין האחין נכנסין לנחלה על פיה. אמרו להן בית שמאי, והלוא מספר כתובתה נלמוד, שהוא כותב לה, שאם תינשאי לאחר תיטלי מה שכתוב ליך. חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי.