ד,ה כרם רבעי–בית שמאי אומרין, אין לו חומש, ואין לו ביעור; ובית הלל אומרין, יש לו. בית שמאי אומרין, יש לו פרט, ויש לו עוללות, והעניים פודין לעצמן; ובית הלל אומרין, כולו לגת.
ד,ו חבית של זיתים מגולגלין–בית שמאי אומרין, אינו צריך לנקב; ובית הלל אומרין, צריך לנקב. ומודים, שאם נקבה, וסתמוה שמרים–שהיא טהורה. הסך שמן טהור, ונטמא, וירד לטבול–בית שמאי אומרין, אף על פי שהוא מנטף, טהור; ובית הלל אומרין, כדי סיכת אבר קטן. אם היה שמן טמא מתחילתו–בית שמאי אומרין, כדי סיכת אבר קטן; ובית הלל אומרין, כמשקה טופח. רבי יהודה אומר משום בית הלל, טופח ומטפיח.