א,ט היו שניים רואין אותו מחלון זו, ושניים רואין אותו מחלון זו, ואחד מתרה בו באמצע–בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו, הרי אלו עדות אחת; ואם לאו, הרי אלו שתי עדייות. לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת–הוא והן נהרגין, והשנייה פטורה. רבי יוסי אומר, לעולם אינו נהרג, עד שיהיו פי שני עדיו מתרין בו–שנאמר "על פי שניים עדים" (דברים יז,ו); דבר אחר, "על פי שניים עדים"–שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן.
א,י מי שנגמר דינו וברח, ובא לפני בית דין–אין סותרין את דינו; אלא כל מקום שיעמדו שניים ויאמרו, מעידים אנו את איש פלוני, שנגמר דינו בבית דין של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו–הרי זה ייהרג.