ב,ז [נגמר דינו, ומת כוהן גדול–הרי זה אינו גולה; אם עד שלא נגמר דינו מת כוהן גדול, ומנו כוהן אחר תחתיו, ולאחר מכן נגמר דינו–חוזר במיתתו של שני.] [ז] נגמר דינו בלא כוהן גדול, וההורג כוהן גדול, וכוהן גדול שהרג–אינו יוצא משם לעולם; ואינו יוצא לא לעדות מצוה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות. ואפילו כל ישראל צריכין לו, אפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה–אינו יוצא משם לעולם: שנאמר "שמה" (במדבר לה,כה)–שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו. כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום, ומצאו גואל הדם–רבי יוסי הגלילי אומר, מצוה ביד גואל הדם, ורשות ביד כל אדם; רבי עקיבה אומר, רשות ביד גואל הדם, וכל אדם אין חייבין עליו. אילן שהוא עומד בתוך התחום, ונופו נוטה חוץ לתחום, או עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום–הכול הולך אחר הנוף. הרג באותה העיר, גולה משכונה לשכונה; ובן לוי, גולה מעיר לעיר.
ב,ח רוצח שגלה לעיר מקלט, ורצו אנשי אותה העיר לכבדו–יאמר להם רוצח אני; אמרו לו אף על פי כן–יקבל מהן, שנאמר "וזה דבר הרוצח" (דברים יט,ד). מעלות היו שכר ללויים, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר, לא היו מעלות להם שכר. וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר, לא היה חוזר לשררה שהיה בה.