ג,ט היה לבוש בכלאיים כל היום, אינו חייב אלא אחת; אמרו לו אל תלבש, אל תלבש, והוא פושט ולובש–חייב על כל אחת ואחת.
ג,י [ט] יש חורש תלם אחד, וחייב עליו שמונה לאוין–החורש בשור ובחמור, והן מוקדשין, כלאיים, בכרם, שביעית, ויום טוב, נזיר, וכוהן אבית הטומאה. חנניה בן חכינאי אומר, אף הלובש כלאיים. אמרו לו, אינו השם. אמר להם, אף לא הנזיר הוא השם.
ג,יא [י] כמה מלקין אותו: ארבעים חסר אחת–שנאמר "במספר. ארבעים" (דברים כה,ב-ג), מניין שהוא סמוך לארבעים. רבי יהודה אומר, ארבעים שלמות; איכן הוא לוקה את היתרה, בין כתפיו.