י,ד אנשי עיר הנידחת, "יצאו אנשים בני בלייעל, מקרבך, וידיחו את יושבי עירם, לאמור" (דברים יג,יד)–הא אינן נהרגין עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט, ועד שיודח רובה, ועד שידיחוה אנשים. הדיחוה נשים וקטנים, או שהודח מיעוטה, או שהיו מדיחיה מחוצה לה–הרי אלו כיחידים. צריכין שני עדים והתראה, לכל אחד ואחד. זה חומר ביחידים מבמרובים–שהיחידים בסקילה, לפיכך ממונם פלט; והמרובים בסיף, לפיכך ממונם אבד.

י,ה "הכה תכה, את יושבי העיר ההיא–לפי חרב" (דברים יג,טז)–החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, הרי אלו מצילין אותם. "החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה, לפי חרב" (שם)–מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדים, ובחוצה לה פליטין; ושל רשעים–בין מתוכה בין בחוצה לה, אובדין.