ז,י המסית, זה הדיוט המסית את ההדיוט: אמר יש יראה במקום פלוני–כך אוכלת, כך שותה, כך מטיבה, כך מריעה. כל חייבי מיתות שבתורה, אין מכמינין עליהן–חוץ מזו. אמר לשניים והן עדיו–מביאין אותו לבית דין, וסוקלין אותו. אמר לאחד, הוא אומר לו יש לי חברים רוצים בכך. אם היה ערום, אינו יכול לדבר בפניהם; אלא מכמינן לאחורי הגדר, והוא אומר לו אמור מה שאמרת לי בייחוד, והוא אומר לו, והלה אומר לו היאך נניח את אלוהינו שבשמיים, ונלך ונעבוד את העצים ואת האבנים. אם חזר בו, מוטב; ואם אמר לו כך היא חובתנו, וכך יפה לנו–העומדים לאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין, וסוקלין אותו. האומר אעבוד, אלך ואעבוד, נלך ונעבוד, אזבח, אלך ואזבח, נלך ונזבח, אקטר, אלך ואקטר, נלך ונקטר, אנסך, אלך ואנסך, נלך וננסך, אשתחווה, אלך ואשתחווה, נלך ונשתחווה. המדיח–זה האומר, נלך ונעבוד עבודה זרה.

ז,יא המכשף–העושה מעשה, ולא האוחז את העיניים. רבי עקיבה אומר משום רבי יהושוע, שניים לוקטין קישואים–אחד לוקט ופטור, ואחד לוקט וחייב; העושה מעשה חייב, והאוחז את העיניים פטור.