ז,ו העובד עבודה זרה–אחד העובד, ואחד המזבח, ואחד המקטר, ואחד המנסך, ואחד המשתחווה, והמקבלו עליו באלוה, והאומר לו אלי אתה. אבל המגפף, והמנשק, והמכבד, והמרביץ, והמרחיץ, והסך, והמלביש והמנעיל–עובר בלא תעשה. הנודר בשמו, והמקיים בשמו–עובר בלא תעשה. הפוער עצמו לבעל פעור, זו היא עבודתו; והזורק אבן למרקוליס, זו היא עבודתו.
ז,ז הנותן מזרעו למולך–אינו חייב עד שימסור למולך, ויעביר באש. מסר למולך, ולא העביר באש, העביר באש, ולא מסר למולך–אינו חייב: עד שימסור למולך, ויעביר באש. ובעל אוב, זה פיתום המדבר משחייו; ויידעוני, המדבר בפיו: הרי אלו בסקילה, והנשאל בהם באזהרה.