ג,ה [ד] שבועה שלא אוכל, ואכל אוכלין שאינן ראויים לאכילה ושתה משקין שאינן ראויים לשתייה–פטור. שבועה שלא אוכל, ואכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים–חייב; ורבי שמעון פוטר. אמר קונם אשתי נהנית לי אם אכלתי היום, והוא שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים–הרי אשתו אסורה.
ג,ו [ה] אחד דברים של עצמו, ואחד דברים של אחרים, ואחד דברים שיש בהן ממש, ואחד דברים שאין בהן ממש. כיצד: אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן, שנתתי ושלא נתתי, שאישן ושלא אישן, שישנתי ושלא ישנתי, שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק, שזרקתי ושלא זרקתי–רבי ישמעאל אומר, אינו חייב אלא לעתיד לבוא, שנאמר "להרע או להיטיב" (ויקרא ה,ד). אמר לו רבי עקיבה, אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה, דברים שאין בהן הרעה והטבה מניין. אמר לו, מריבוי הכתוב. אמר לו, אם ריבוי הכתוב לכך, ריבוי הכתוב לכך.
ג,ז [ו] נשבע לבטל את המצוה, ולא ביטל–פטור; לקיים את המצוה, ולא קיים–פטור. שהיה בדין שיהא חייב, דברי רבי יהודה בן בתירה. אמר רבי יהודה בן בתירה, מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיניי, הרי הוא חייב עליה–מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיניי, אינו דין שיהא חייב עליה. אמרו לו, לא, אם אמרת בשבועת הרשות, שכן עשה בה לאו כהין–תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין, שאם נשבע לבטל ולא ביטל, פטור.