ג,ז [ו] נשבע לבטל את המצוה, ולא ביטל–פטור; לקיים את המצוה, ולא קיים–פטור. שהיה בדין שיהא חייב, דברי רבי יהודה בן בתירה. אמר רבי יהודה בן בתירה, מה אם הרשות שאינו מושבע עליה מהר סיניי, הרי הוא חייב עליה–מצוה שהוא מושבע עליה מהר סיניי, אינו דין שיהא חייב עליה. אמרו לו, לא, אם אמרת בשבועת הרשות, שכן עשה בה לאו כהין–תאמר בשבועת מצוה שלא עשה בה לאו כהין, שאם נשבע לבטל ולא ביטל, פטור.

ג,ח [ז] שבועה שלא אוכל כיכר זו, שבועה שלא אוכלנה, שבועה שלא אוכלנה, ואכלה–אינו חייב אלא אחת. זו היא שבועת ביטוי–שחייבין על זדונה מכות, ועל שגגתה קרבן עולה ויורד; שבועת שוא–חייבין על זדונה מכות, ועל שגגתה פטור.

ג,ט [ח] איזו היא שבועת שוא: נשבע לשנות את הידוע לאדם–אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב, ועל האיש שהוא אישה, ועל האישה שהיא איש; נשבע על דבר שאי אפשר לו–אמר אם לא ראיתי גמל פורח באוויר, אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד; אמר לעדים בואו והעידוני, שבועה שלא נעידך; נשבע לבטל את המצוה–שלא לעשות סוכה, ושלא ליטול את הלולב, ושלא להניח תפילין. זו היא שבועת שוא–שחייבין על זדונה מכות, ועל שגגתה פטור.